מחרוזת היום השני, חרבות ברזל

*

כֵּן הַכְּתוֹבֶת

הַכְּתוֹבֶת עַל הַקִּיר

הַכְּתוֹבֶת שֶׁכּוּלָם רָאוּ

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא קָרָא...

*

מָה כּוֹתְבִים בְּבוֹקֶר הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַלְּחִימָה?

מָה כּוֹתְבִים כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּבוֹקֶר הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַלְּחִימָה

וּמְגַלִּים שֶׁזֶּה הַבּוֹקֶר הַשֵּׁנִי לַלְּחִימָה?

כְּלוֹמַר, זֶה קוֹרֶה, זֶה קָרָה

הַלְּחִימָה

הַחֲטִיפָה

הַהֲרִיגָה

אֵיךְ אֲנַחְנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל עַצְמֵנוּ בַּמַּרְאָה?

*

שִׁימּוּשׁ בְּכֹחַ מֵבִיא בַּהֶכְרֵחַ לְשִׁימּוּשׁ בְּעוֹד כֹּחַ

זֶה הַחוֹק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל נְיוּטוֹן

כַּאֲשֶׁר גּוּף מַפְעִיל כֹּחַ כָּלְשֶׁהוּ עַל גּוּף אַחֵר, הַגּוּף הָאַחֵר

יַפְעִיל

כֹּחַ הַשָּׁוֶוה בְּעוֹצְמָתוֹ אַךְ מְנוּגָּד בְּכִיוּוּנוֹ עַל הַגּוּף הָרִאשׁוֹן

לָמַדְנוּ אֶת זֶה בְּשִׁעוּרֵי פִיזִיקָה, בַּתִּיכוֹן

וַאֲנַחְנוּ כָּל פַּעַם מִתְפַּלְּאִים מֵחָדָשׁ לְגַלּוֹת שֶׁזֶּה נָכוֹן

*

עַכְשָׁיו זֶה לֹא הַזְּמַן לְדַבֵּר עַל

עוֹד לֹא פּוּרְסְמוּ כָּל שְׁמוֹת הַהֲרוּגִים

עוֹד לֹא יוֹדְעִים סוֹפִית מִי הַנֶּעֱדָרִים

עוֹד לֹא נַעֲשָׂה אִימּוּת מִי וּמִי בַּחֲטוּפִים

עוֹד לֹא הוּפְקוּ הַלְּקָחִים

עוֹד לֹא נִיתְּנוּ הַהֶסְבֵּרִים

עוֹד לֹא שוּנּוּ הַנְּהָלִים

עוֹד לֹא שַׁבְנוּ אֶל הַנִּירִים הָאֲפוֹרִים

זֶה יִיקַּח עוֹד כַּמָּה יָמִים, אוֹ שָׁבוּעוֹת, אוֹ חוֹדָשִׁים

אוֹ שָׁנִים אִם נִסְתַּכֵּל מָה קָרָה בְּאֵירוּעִים קוֹדְמִים

עַכְשָׁיו זֶה לֹא הַזְּמַן לְדַבֵּר עַל

אֵיךְ אֲנַחְנוּ רוֹצִים

לְקַיֵּים כָּאן

חַיִּים

*

יִגְאָל הַפְּסִיכוֹלוֹג

הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מִשְׁתַּנִּים

יְכוֹלִים לְהִתְפַּתֵּחַ, לֹא לִהְיוֹת אֲחֵרִים

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי קְבוּצוֹת חֲבֵרִים

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי דָּתוֹת, כָּתוֹת, מִפְלָגוֹת, קְבוּצוֹת שֶׁל אוֹהֲדִים

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי אוּמוֹת וְעַמִּים

צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא דּוֹפֶן בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִיל שֶׁמְּדִינָה שְׁלֵמָה תָּבִין

שֶׁמֵּאָז מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים

הִיא חַיָּה בְּסוּג שֶׁל טָעוּת

לְצַעֲרִי, לֹא נִרְאֶה לִי

שֶׁהַמַּפָּלָה הַנּוֹכְחִית

הִיא הַהִזְדַּמְּנוּת