את הקטע המצורף הקראתי אמש בהשקה של ספר השירים החדש שלי "פננה במגדל"
לכבוד יום הולדת שנה של כפיר ביבס / יובל ששון
18/1/2024
ינואר, חורף
שנת אלפיים שבעים וחמש
שלוש שנים אחרי שרצועת עזה הפכה למקום
הכי לוהט, הכי חם, הכי טרנדי מכולם
סינוואר השלישי, הנכד של יחיא
נמצא בשלטון
כבר כמה שנים טובות
איש מוכשר, מצליח לגייס הון
לפיתוח הרצועה
לשיקום הכלכלה
לעידוד הצמיחה
והכל בזכות ההמצאה
חברת סטארט – אפ צעירה
שעברה מקרית גת לתוך הרצועה
המציאה פטנט של אבטחת מידע
אבטחת מידע, כל העולם משלם ומשתמש
זה מתפשט כמו אש
בשדה קוצים
לא צריך להתקשקש
הכסף לרצועת עזה זורם
כמו שיטפון במדבר יהודה אחרי הגשמים
ועזה כבר מזמן נראית כמו ניו יורק, מלאה במגדלים
והחמאס סוף סוף הודיע שהוא משחרר
את אחרון החטופים
*
הנה הוא חוזר החטוף האחרון
חוזר על הרגליים לפחות לא בארון
שחרור החטופים העסקה הסופית והאחרונה
אחרי קצת יותר מחמישים שנה, סוף סוף, החמאס נכנע
*
איש מקריח, גוץ ושמנמן התייצב במחסום
עם טרולי קטן בצבע אדום
זה מה שמצאתי, הוא מתנצל, בהתראה כל כך קצרה
רק בבוקר הודיעו לי שסוף סוף נחתמה העיסקה
אז יצאתי מהר מהעבודה
ונפרדתי לשלום מהמשפחה
ואז הגיעה ההסעה
ועכשיו אני כאן במחסום
החטוף האחרון
האמת, אני לא כל כך יודע מה אני צריך לעשות
אולי אתם רוצים לעשות לי בדיקות רפואיות
או לחקור אותי על מה שקרה
או לתת לי טיפול נפשי, קצת תמיכה
ובאופן כללי הייתי מצפה שיארגנו איזה טקס
לכבוד זה שחזרתי לישראל, זה יהיה נחמד ומנומס
בכל זאת עברו עלי יותר מחמישים שנה בשבי החמאס
ובפוסטרים שלכם אני עדיין תינוק ג'ינג'י בן פחות משנה
לפחות הייתם מעדכנים את התמונה
*
הנה הוא חוזר החטוף האחרון
חוזר על הרגליים לפחות לא בארון
שחרור החטופים העסקה הסופית והאחרונה
אחרי קצת יותר מחמישים שנה, סוף סוף, החמאס נכנע
*
בואו, חמישים שנות שבי
אז אפשר ומותר
להגיד ולומר
שעל מנת להחזיר את החטופים מדינת ישראל לא באמת עשתה כל מה שאפשר
מזל שהייתי תינוק חייכן, אימצו אותי אנשים חביבים, הייתי בן פחות משנה
כן, גם אז, באלפיים עשרים ושלוש , וארבע
לא כל הפלשתינאים תמכו במה שקרה
ממש לא כולם
אם זה היה ככה כולם, בטוח הייתי עושה רון ארד ונעלם
חלקם
פשוט ניסה לנהל חיים נורמאטיבים...
אימצו אותי, גידלו, חינכו אותי, חיתנו
מצאתי עבודה והתקדמתי בחיים
אחרי כמה שנים גם נולדו לי ילדים
יוסוף, מכלופה, ג'מילה, איברהים
כולם חכמים גבוהים יפים ואדמוניים
מיוסוף הבכור כבר יש לי נכדים
ואם לא העיסקה החדשה שמחייבת אותי לחזור למדינה
כנראה שהייתי נשאר שם, בחאן יונס, עד שיבה טובה
כי אני
החטוף האחרון
היחידי שעוד נותר
הקלף האחרון שנשאר לסינוואר
והוא לא באמת צריך אותי, הוא כבר השיג את כל מה שאפשר היה עליו לחלום
כי רצועת עזה, עכשיו, זה המקום
הכי לוהט, הכי חם, הכי טרנדי מכולם
גרים כאן כל האנשים הכי מפורסמים בעולם
ואני? אני בשבילו סתם זיכרון מיותר, לא שווה בשבילו שום דבר
אז שוחררתי. נתנו בשבילי... לא יודע מה
בלי שום סיבה
סגרו עסקה
אני בתמורה ל... מה מה מה, ציגלה מה, לחם בחמאה, פרה אדומה, תפוח אדמה.
פעם היה שיר ילדים כזה, צוהל
מתרגשים לקראתי במדינת ישראל?
אני קצת סקפטי, אבל זה ייתכן
בעיקר שמחים שסוף סוף ניצחנו את החמאס
והוא מחזיר את החטוף האחרון, בלי שום תמורה
חמישים ואחד שנה מאוחר מדי, סליחה, זה פשוט נורא.
