"פננה במגדל" – ספר שירים חדש
כל פעם זה מפתיע אותי מחדש ההבנה שכתבתי, יצרתי, הוצאתי, ספר השירים השלישי שלי והספר השביעי בכלל.
שירה אקופואטית העוסקת באורבניות אל מול הטבע.
כתבה עלי ועל הספר
מצורפות תמונות מארוע ההשקה שהיה משמח ומבדח!
הנה, חמשת השירים הראשונים מתוכו:
1.
אולי צריך לדבר רגע
על המגדלים האלה
ועל הצמיחה של העיר לגובה
גם ככה כל העניין של האנושות היה להתרחק מהטבע
על מנת לייצר תרבות וחברה, פוליטיקה וכלכלה.
לא כל כך הצלחנו להתרחק לרוחב, או לאורך
תמיד קורה איזה אסון טבע
(או כזה שאנחנו עושים בעצמנו)
שהורג בנו
הורס, מחריב, משמיד, מנקה
מחזיר אותנו לגודל הטבעי שלנו
אז עכשיו אנחנו מנסים לעשות את זה לגובה –
לא למדנו כלום.
2.
ברור לי לחלוטין שהדרך היחידה
שבה יישאר עוד קצת טבע
מפוזר בכל מיני מקומות
זה אם בני האדם יעלו
במספר הקומות
3.
בניגוד לצמחים שקולטים פחמן דו־חמצני
ופולטים חמצן,
מגדלים פולטים כל מה שאתה יכול לחשוב עליו
ובכמויות.
4.
בכניסה לבניין נטעו.
מילה לא מדויקת – נטעו,
אבל אני לא יודע איזה מילה מתארת
העברה של עץ זית זקן ממקומו והצבתו במקום חדש
אז נטעו
עץ זית
מבוגר, ישן
כאילו מאז ומעולם המגדל היה כאן
5.
בשכונה הקודמת בה גרתי
חולדות היו חלק מהנוף
פגשתי אותן בכל שעה, בכל מקום
מחלקן הייתי נבהל, לחלקן אמרתי שלום
הבוקר, אחרי כמעט חודשיים בשחקים
ראיתי חולדה נמלטת אל בין הפחים
שמחתי לקראתה כאל חברה ותיקה
עוד יש תקווה
