top of page

שירים שנעלמו - מיקבץ ראשון

שירים שנשלחו לכל מיני הגשות אך לא פורסמו באופן אחר.

תהנו.


*

כּוּלָם כָּל כָּךְ מְשׁוּכְנָעִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים

כּוּלָם כָּל כָּךְ מְשׁוּכְנָעִים שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי טוֹעֶה

כּוּלָם כָּל כָּךְ מוּכָנִים לְהִילָּחֵם בַּצַּד הַשֵּׁנִי

וְכוּלָם עַכְשָׁיו יַגִּידוּ שֶׁאֲנִי טוֹעָה

וְיִהְיוּ מוּכָנִים לְהַרְבִּיץ לִי בִּשְׁבִיל לְהוֹכִיחַ אֶת זֶה


*

לאחרונה נחשפתי

רציתי לקורונה

זה לא הצליח לי

נחשפתי לפרצופה המכוער של החברה הישראלית

באמת שרציתי קורונה


*

לֹא תָּמִיד יֵשׁ לָנוּ מָה לְהַצִּיעַ אֶחָד לַשֵּׁנִי

לִפְעָמִים לֹא צָרִיךְ

לִפְעָמִים הַשֵּׁנִי רוֹצֶה רַק לִרְאוֹת מָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ

לֹא תָּמִיד הוּא הוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ דְּבַר מָה


*


לֹא כְּדַאי

לְאַבֵּד עַצְמֵנוּ לָדַעַת

וּלְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה עַד כְּלוֹת.


לֹא כְּדַאי

קוֹרוֹנָה אוֹ מַחֲלוֹת

אוֹ שְׁאָר רָעוֹת חוֹלוֹת.


הַכָּבוֹד

לְמַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה

וְהַתּוֹדָה לִפְרִי הָאֲדָמָה

יַהַפְכוּ אֶת הַשָּׁנָה הַבָּאָה

לִשְׁנַת שְׁמִיטָּה וְלֹא

לִשְׁנַת מִיתָה.


*

לֹא יוֹצֵא מֵהַמַּשְׁבֵּר כְּפִי שֶׁנִּיכְנַסְתִּי אֵלָיו

לֹא רוֹצֶה לַחֲזוֹר לָמָּה שֶׁהוּרְגַּלְתִּי אֵלָיו

הַשִּׁגְרָה הַקּוֹדֶמֶת נָסְכָה בִּי בִּיטָּחוֹן

רַק עַל מְנַת לְגַלּוֹת שֶׁבְּהֵעָדְרָהּ

הוּא הִתְחַזֵּק.


*

כְּשֶׁהִמְצֵאתִי אֶת הַגַּלְגַּל

אֵי אָז בְּגִלְגּוּל קוֹדֶם

לֹא הֶעֱרַכְתִּי נְכוֹנָה

אַתְּ חֲשִׁיבוּת

הַהַמְצָאָה


בְּגִלְגּוּלִי הַנּוֹכְחִי

כָּל הַמְצָאוֹתַי

לֹא מִשְׁתַּוּוֹת

לַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ

הִמְצֵאתִי אֶת הַגַּלְגַּל


*

הכל יחלוף

כי הכל חולף

ושום דבר לא

נשאר כשהיה

אין זה מייצר אפילו לא

תקווה אחת קטנה לטוב

רק מעין הבטחה

שיהיה אחרת


*

כולם מפחדים לחיות

אבל זה קשה להודות

שאנחנו מפחדים לחיות

אז אנחנו אומרים שאנחנו

מפחדים למות.

טעות.


*

שְׁלוֹשָׁה סוּגִים שֶׁל מִשְׂחָקִים:

הֲכִי טוֹב מֵסִירוֹת, פַּעַם אַתָּה, פַּעַם אֲנִי

הֲכִי גָּרוּעַ כֻּולָּם בְּיַחַד, מְרִיבָה

וַהֲכִי אָהוּב וַהֲכִי שָׂנוּא

אֲנִי עִם עַצְמִי


*

חָמֵשׁ אֲבָנִים

זוֹרְקִים תּוֹפְסִים

זוֹרְקִים אֳוסָפִים

זוֹרְקִים הוֹפְכִים

זוֹרְקִים מַעֲבִירִים

תַּחַת הַגֶּשֶׁר

זוֹרְקִים עַל חַיָּילִים.

חָמֵשׁ אֲבָנִים.


*

רַק רָצִיתִי לְהַגִּיד

שֶׁהָאִיסּוּרִים וְהַהַגְבָּלוֹת

שֶׁהֵבִיאָה הַמַּגֵּפָה,

עָזְרוּ לִי דַּוְוקָא

לְהַרְחִיב

אֶת גְּבוּלוֹת הָאִיסּוּרִים

שֶׁהִטַּלְתִּי עַל עַצְמִי.


*

מָה שֶׁבֶּאֱמֶת מַדְהִים בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת

זֶה שֶׁהִזְדַּמֵּן לִי לְגַלּוֹת

שֶׁכָּל הַשְּׁאִיפוֹת

הָרְצוֹנוֹת

הַתִּקְווֹת

הַחֲלוֹמוֹת

לֹא בֶּאֱמֶת הִתְנַפְּצוּ אֶל מוּל מְצִיאוּת הַהַגְבָּלוֹת

וּבָרֶגַע שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי וּבָחַנְתִּי מָה בְּתוֹכָם אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצֶה

פָּשׁוּט מָצָאתִי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, חֲדָשָׁה, שֶׁזֶּה יִקְרֶה.


*


שירה פוליטית


1.

אף אחד לא היה כאן קודם

כולנו היינו פה עכשיו

אף אחד לא הולך לשום מקום

כולנו נעים פה במרחב כל הזמן

אף אחד לא יוותר על שום דבר

כולנו מוכנים להקריב את חיינו וחיי חברינו רק על מנת להיות צודקים.

קשה לנו לקבל את זה

שאולי הגיע הזמן

לפשרה



2.

אם ניצחתי

זה לא אומר

שהשני הפסיד.

הפוך,

זה אומר שעכשיו

יהיה לי קשה יותר

לבצע את מה שאני

רוצה, בלי לפגוע בצד

השני.



3.

לקחת אחריות על תוצאות הבחירות

זה לא אומר להתפטר, או לפרוש או

לפנות את מקומי למישהו אחר, אלא

להישאר, לעמול יום יום, שעה שעה,

שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש

במשך ארבע שנים, ללמוד שוב את

צרכי האנשים שלא בחרו בך וללכת

במדבר עד שתגיע הזדמנות לנסות

ולקחת מחדש את ההנהגה. הפסד

מאפשר לנו להיות לרגע אחד קצת

צנועים וענווים יותר, ולהוקיר תודה

לבוחר שבחר בעבורנו אחרת ממה

שרצינו.


*

בכל בוקר אני מתעורר

לפני יד ההשכמה העליונה

ותוהה האם לקום, ללכת לשירותים ולחזור לישון

או שאצליח היום להירדם שוב

בלי שאניף מעלי את השמיכה.

לפעמים זה כך ולפעמים זה כך, ולפעמים

אני מצליח לזכור שהחיים קצרים מדי בשביל להתעכב על זה


*

כשאמות מקורונה

ולא מסרטן

יישתל על יד קברי עץ לימונים

שיוכלו הפירות ליפול

ואוכל לשיר


*

הרגע הזה

שאתה לא מצליח להירדם

ורואה את כל הגוונים של החושך

משחקים אחד עם השני


*

מַכְנִיס

וְלוֹחֵץ

טוֹעֵם

יוֹרֵק

בִּיצוּחִים (כִּי יֵשׁ לִי מִבְטָא עַרְבִי...)

בַּקְּטַנָּה


*

אִם אֲנִי לֹא נִצְמַד

לָמָּה שֶׁאֲנִי מַכִּיר וְאוֹהֵב

זֶה מְאַפְשֵׁר לְהִשְׁתַּחְרֵר

וְלַחֲלוֹם

עַל עֲתִיד

קְצָת אַחֵר


*

שירי מיזנתרופיה קלה

*

את מי אקח לאי בודד?

זה תלוי אם אני נוסע לשם גם

אם אני נוסע, ייתכן

שלא אקח עמי אדם

אך אם אני איני נוסע

את כולם אשלח לשם

את כולם.


*

את מי ארצה לפגוש ברחוב?

את מי אזמין לכוס קפה?

את מי אחבק בחיבה?

לא את מי שנמלא

זה את זמנו של זה

בלהג אין פוסק

משמחת הפגישה,

את זה עמו אשתוק

ובדממה אפרוק

צער וצחוק

של חיינו.














bottom of page