אדוני אבי מורי ורבי
מאת: יובל ששון
המשתתפים:
- אני
- קול/איברהים
- האחות/רשל/פקידה
- משוררת (ספוקן)
פרולוג
לדודה אלגרה
יש דמנציה
לאורה אחותה
יש גידול בגופה
אבא שלי
מת כבר מזמן
ממה הוא נפטר?
מסרטן, מסרטן.
תמונה 1
אני – זה התחיל בטלפון
קול – הלו, ערב טוב, השם שלי זה איברהים ואני הנכד של אאמ"ו רפול
אני – אאמ"ו פרושו אדוני אבי מורי ורבי
אאמ"ו רפול זה מי שהיה סבא שלי. אבא של אבא.
שתקתי, מה יכולתי לעשות?
קול – הלו, שומעים? אתה שומע? אני איברהים
הנכד של אאמ"ו רפול, אני מדבר אליך מרבת עמון
אתה בטח יודע שאאמ"ו רפול היה כאן לחפש עבודה
והוא מצא עבודה אבל גם מצא את סבתא שלי, נור
והוא והיא היו פה ביחד עד שסבתא שלך, אישתו, רשל
היא איימה עליו שלא יהיה לו לאן לחזור אז הוא עזב
השאיר את סבתא שלי פה עם התינוק, עבדאללה
גם נתן לו את השם שלו, עבדאללה ששון
אז אני איברהים ששון ואני מתקשר אליך מרבת עמון
אבא שלי בצוואה שלו, ביקש ממני למצוא את המשפחה שלו
את האחים, האחיות, הבני דודים, מי שבישראל
שומע? הלו? שומע אותי? אתה שומע?
אני – שמעתי, מה יכולתי לעשות?
על הבן דוד הזה שלי שמעתי מאחות של אבא לפני שהיא נפטרה
האחות - כן, התקשר אלי איזה אחד מירדן ואמר שהוא אחי
אמרתי לו שאני לא רוצה שום קשר איתו ושלא יתקשר וניתקתי
אבל הוא המשיך להתקשר והתקשר עד שבסוף דיברתי איתו
הוא אמר שהוא חולה ושהבן שלו לומד עכשיו באנגליה
אז שאלתי אותו מה שלום אמא שלו, לא זכרתי את השם שלה
הוא אמר שהיא כבר מתה מזמן, ממש כמו שסבא שלך מת
מזמן. אז אתה שומע, התקשר אלי איזה אחד מירדן
אמר שהוא אחי, אז אמרתי לו שיבוא לבקר מה לא ככה
אז אני לא יודעת מה יקרה עכשיו עם זה...
אני – זה כבר היה בשלב שהדמנציה שלה ערבבה לה את החיים
כל מיני אירועים מהעבר התערבבו לה עם כל מיני אירועים אחרים
אבל ידעתי שזה אמיתי, כי הסיפור הזה הושתק במשפחה
כבר הרבה מאוד שנים, מאז שסבא חזר מרבת עמון.
שתקתי. מה היה כבר להגיד?
האחות – יש לך סיגריה?
אני – נתתי לה סיגריה, שרתון
מה יכולתי לעשות.
תמונה 2
(ספוקן)
מבגדד לדמשק
מדמשק לרמת גן
זה המסלול שהם עשו כשהגיעו לכאן
אבא אמא שלושה בנים
כולם יפים נאים חסונים מטופחים מזרחיים
הגיעו לארץ ישראל בשנות העשרה של המאה העשרים
האח הגדול הצטרף לכוחות ההגנה והלחימה וההעפלה
והפך אחר כך לסוכן של המוסד לחבר כנסת לשר והשד יודע מה
האח הקטן נשאר עם ההורים,
טיפל בהם במסירות עד מותם בשנות החמישים,
רק אז מצא לעצמו אישה שלחיות איתו תסכים
אבל זה כבר היה מאוחר מידי ולא נולדו שם ילדים
אאמ"ו רפול פגש את רשל, על הפגישה הזאת לא נתחיל לרכל או לחלל או לקלל
באמת שהם ביחד ניסו להשתדל
להקים בית בארץ ישראל
וקנו דירה בדמי מפתח באמצע רמת גן
שני חדרים ומרפסת, ליד כיכר אורדע כמובן
ואאמ"ו רפול יותר מכל רצה שיהיה לו בן אך בבת אחת
נולדה לו בת, אחת, ושנה אחר כך, עוד אחת
ועבודה גם כן לא כל כך הייתה
והכסף בצמצום והמזון במשורה
ורשל שבאה ממשפחה עם נכסים
מצאה עצמה מבקשת עזרה מההורים
ורפול הוא לא היה יכול לשאת את המצב הלא נעים
אז הוא החליט להצפין או להדרים
העיקר למצוא עבודה במקום כלשהו אפילו מעבר להרים
ובגלל שלא רצה לקחת ספינה ולצאת אל הים
הוא נסע לרבת עמון, בירדן, מקום שמבחינתו היה מושלם
כי עבודה הוא שם מצא, וערבית מדוברת הוא ידע
ולא חסרה לו השכלה או כלכלה או פרנסה
ואפילו שכר לעצמו חדר בדירה קטנה
ושלח קצת כסף לרמת גן אל רשל והבנות
כך שלמרות שהוא היה שם, הן כאן לא היו בחובות
ודי.
אחרי כמה חודשים
הגיעו אל הבית ברמת גן סכומים יותר קטנים
שהספיקו פחות ופחות לרשל והבנות
ויחד עם הסכומים הקטנים הגיעו גם שמועות
שמועות שרפול לא רק שמצא לו עבודה
הוא מצא אישה אחרת והקים שם משפחה
ובעוד כמה חודשים ככה לחשו הנשמות הטובות
לא רק שברמת גן יהיו לרפול שתי בנות
גם ברבת עמון עוד מעט ישמע בכי של תינוקות.
רשל אישה נכבדת ממשפחה מכובדת
לא אחת שתסכים בכלל להיות נבגדת
לא קרניים לא זנב ולא שמישהו יעמיד אותה בכזה מצב
היא הרי נתנה לו חופש מלא להתנהג איך שהוא רוצה
עד עכשיו
עכשיו היא לקחה את המושכות לידיים
עשתה ברור אחד, אחר כך שניים
דיברה עם מי שצריך היה לדבר,
דאגה את העניינים לסדר, לישר, לטהר,
להראות לכולם שמישהו שם חסר
חסר אחראי בפס היצור, מנהל
מנהל שיוכל להשגיח שהכל כראוי יתנהל, יתגלגל
שאף אחד לא ישתולל ולא יקלקל
בדובק, בית החרושת לסיגריות
מישהו שיעשה את זה היטב
עם משכורת שאאמ"ו רפול לא יוכל לסרב
וגם הודיעה לו באופן חגיגי שהחגיגה הסתיימה
וכדאי שהוא יחזור הביתה בבקשה
אם הוא אי פעם בכלל רוצה לראות את הבנות
ולפני שהיא עושה לו מול כל המשפחה כאלה בושות
ואאמ"ו רפול נכנס לעבודה במפעל וחזר לרמת גן,
ונולד לו בן שם ואחרי שנה עוד בן נוסף, כאן
ויותר הוא לא יצא מגבולות הראייה של סבתא רשל
ואחרי כמה שנים קמה מדינת ישראל.
תמונה 3
אני – הוא תכף מגיע, הערבי, קבעתי איתו פה
לא מכניס אותו אלי הביתה, מספיק נתנו לו לעבור את הגבול
איברהים – זה אתה? איך רואים שזה אתה
אני – (לקהל) על מנת להקל על הצופים שאינם דוברים ערבית כולם ידברו עברית
איברהים – זה בסדר, אני יודע עברית
אתה כל כך דומה, כל הגברים במשפחה הזאת דומים
אתה, אבא שלי, אני, אאמ"ו רפול, כולם דומים
ישר ראיתי שאתה זה אתה יא בן דוד!
אני – כן זה אני
איברהים – תשמע אני לא רוצה לשעמם פה את הקהל בסמול טוק
בשיחה על מה שלומך ומה שלומי ואיך המשפחה
ואיך סבא עשה ככה ואיך ככה ואיך נהיינו בני דודים
אני מציע שאני אגיע ללמה אני באתי לתל אביב
אני – מה?
איברהים – הסיבה, הסיבה למה אני פה, לא הסיבה הקיומית
רק הסיבה לזה שבאתי לבקר אותך
אני – אני מקשיב
איברהים – אז ככה
כשנולדתי, סבתא שלי, נור, שלחה מכתב לאאמ"ו רפול
מאז שסבתא שלך החזירה אותו יותר היא לא שמעה ממנו
היא ספרה לו על אבא שלי, הבן שלו, עבדאללה
שלחה לו גם תמונה שלו שהיה חייל בלגיון הערבי
כשנולדתי, כמה חודשים לפניך, הייתי הנכד הראשון של רפול
והוא מאוד שמח לשמוע שיש לו נכד
הוא שלח לה מכתב בחזרה וסיפר לה על הירושה שהוא מתכנן להשאיר
וגם סיפר איך יהיה אפשר למצוא אותה
בכל זאת, ב1964, לא כל כך היה ברור איך מעבירים ירושה למישהו בצד שלי
היו לו שתי בעיות, הראשונה, הפשוטה – איפה לשמור על זה
הנה יש לי פה מספר חשבון בנק שהוא שלח לנו ב1964
הבעיה השנייה הייתה להסתיר את זה מסבתא שלך... מרשל...
רשל – אני ידעתי על זה, באמת הוא חשב שהוא יכול להסתיר את זה ממני
בזכות אחיו הגדול של רפול ידעתי כל הזמן מה קורה שם עם הבן הממזר שלו
ועם האישה הזאת, נור, שתישרף... סליחה לא מדברים ככה על מי שמת...
אני העברתי לה הודעה שתשלח לו את המכתב... לא ידעתי... כל פעם שהוא קיבל בונוס לחג או שהמפעל הרוויח הוא היה שם את הכסף בצד למקרה שנצטרך אותו... אף פעם לא הצטרכנו ואף פעם לא ראיתי את הכסף הזה...
אני – אז מה אתה רוצה ממני?
איברהים – כתוב פה במכתב, תראה...
אני – אני לא קורא ערבית...
איברהים – אני מקריא לך... שבשביל לקבל את הירושה צריכים לבוא לפחות שני ילדים שלו יחד, או שני נכדים או שני נינים... אני אין לי אח... אז חשבתי שהכי טוב זה להביא אותך איתי לבנק ונראה מה יהיה
אני - הסכמתי, לא הייתה לי סיבה שלא
תמונה 4
פקידה – שלום, מה אוכל לעזור?
איברהים – באנו הנה לבדוק את החשבון שלנו...
פקידה – אני מבינה, מספר חשבון?
איברהים – 28091974
אני – מדהים שמספר החשבון הוא גם תאריך הפטירה שלו...
פקידה – אני רואה שפעם אחרונה שמישהו היה כאן זה ב 1975...
איברהים – נכון, זה בטח היה סבא שלנו...
אני – לא... 1975 זה כבר אחרי שהוא נפטר
איברהים – נכון... מי זה היה?
פקידה – אני לא יודעת... אני עוד לא נולדתי אז...
אני צריכה תעודות זהות או דרכון...
כן, אני רואה ששניכם זכרים
שניכם מופיעים ברשימת האנשים
שיכולים לפתוח את הכספת
אני – כספת? אני לא חושב שמישהו יודע שלסבא הייתה כספת
איברהים – סבא היה מלא הפתעות
אני – הופתעתי... מה יכולתי לעשות
פקידה – ועכשיו ניגש לחדר הכספות
בהתאם לתנאי הניהול של החשבון
לכל אחד מכם יש סדרה של שאלות
ורק אם תצליחו לענות
תקבלו את המפתחות
בסדר?
אני + איברהים – פחות...
פקידה – שאלה ראשונה בבקשה
מהם תאריכי הלידה שלך, וגם שלך?
אני – אפשר להגיד לך את זה בסוד על מנת שלא כל הקהל ידע?
(לוחשים לה על האוזן)
פקידה – יפה מאוד, תשובה נכונה
שאלה שנייה, האם המשיח כבר בא?
איברהים – איזה משיח? איך יבוא? מה יש לו לחפש פה?
פקידה – שוב תשובה נכונה
שאלה שלישית ואחרונה, אני רואה שמתישהו עדכנו פה את השאלה
האם אני נראית לכם פראיירית, מטומטמת או טיפשה?
אני + איברהים – לא
פקידה – תשובה נכונה, אבל לא אני שאלתי את השאלה
הנה המפתחות, אתם מוזמנים להסתכל בכספת
ירושה כבדה אני לשניכם מאחלת... (יוצאת, פותחים)
איברהים – זה ריק, אתה כבר לקחת את מה שהיה פה
אני – איך אני יכולתי לקחת? בפעם האחרונה שהכספת נפתחה הייתי בן עשר!
איברהים – יש פה מכתב...
תמונה 5
(ספוקן)
לכל מי שניצב עכשיו מול הכספת ואת המכתב קורא
אני רוצה לומר שאני בהחלט מצפה
שאחרי שתקראו את כל מה שיש לי לומר
תצליחו להתחלק בכל מה שבכספת באופן מסודר
שניכם צאצאיו האהובים של אדם שכבר מזמן מת
שעוד בחייו ידע את האמת
האמת העצובה, המרה, האמת שמחזיקה,
האמת שבוהה בי כל יום מבעד למראה
האמת על מקומו של האדם, כנראה ליד אשתו,
האמת על רצונו של האדם, שכנראה גם הוא רצונה של אישתו,
העזר כנגדו, או העזר נגדו או סתם נגדו, לא בעדו לא בשבילו ולא איתו
לא תומכת לא מתפשרת לא מאפשרת, שופכת
חמתה עליך
מוציאה
דואגת קודם כל לילדיה ולעצמה
שמה אותך בתחנה האחרונה
אז לכם – בניי או נכדיי, או ניני היקרים
זכרים אתם ברוכים וחזקים ורווקים
כי מי מכם שעודנו רווק ועודנו בגפו
ולא הלכה נפשו אחרי שהלך ליבו
רק הוא יוכל לקבל את חלקו
ולהשתמש בכסף על מנת לפרוח ולצמוח ולברוח
ולא להיכנע לשטיפת המוח
לא להתנהג כמו אפרוח ולצרוח
משמחה
שיש לו ישועה רווחה והצלה.
אפשר שהחיים יהיו גזר, לא מקל
בהצלחה
סבא רפאל
אני – תוספת מאוחרת יותר
בכתב יד אחר
בצבע אחר
(ספוקן)
לכל מי שניצב פה לפני הכספת
אני מצפצפת ושורקת וזורקת
לשנייה אחת לא מתכוונת
לא מכוונת או בוחנת
את צוואתו של בעלי, רפאל, אני לא מקיימת
את עשרים ושניים מטילי הזהב שהיו כאן מכרתי
כזכור לכם, אחרי שרפאל נפטר את הבית שיפצתי
וקפצתי ונסעתי את הבת שלי בארצות הברית ביקרתי
ולאחים שלי אני עזרתי, אפילו את יצחק אחי הצעיר שהיה גר ברחוב
למוסד אני הכנסתי
וכך את כל הכסף חיסלתי
והשארתי
מכתב זה שבעבורכם כתבתי
חבל שאת פניכם המאוכזבות אני החמצתי
ותזכרו שלמרות הכל, אתכם אהבתי
אני מתרגשת, לעזאזל
שלכם
סבתא רשל.
תמונה 6
איברהים – מביך
אני – אכן כן, הובכתי
איברהים – משפיל
אני – אכן כן, הושפלתי
איברהים – מוריד
אני – אכן כן, הורדתי...
איברהים – אתה מתכוון להמשיך ולהסכים איתי ככה על כל מה שאתה אומר?
אני – אכן כן... אה... לא...
איברהים – מה שלא סיפרתי לך זה
שאני יודע על הכספת הזאת כבר הרבה זמן
סבתא נור עליה השלום הראתה לי את המכתבים
ידעתי את הסיפורים, לנו ברבת עמון לא נשאר כבר מה להפסיד
גם ככה אאמ"ו רפול עזב אותנו שם לפני שמונים שנה ונעלם
גם ככה אנחנו חיים לבד, בלי שום משפחה מסביב
אני – אז למה חיכית עד עכשיו?
איברהים – חיכיתי שכל הילדים של אאמ"ו רפול ימותו
שלא יבוא אחד מהם פתאום וירצה גם כן חלק
אבא שלך מת בשמונים ושמונה, אחות אחת מתה באלפיים ושלוש
אבא שלי עבדאללה מת באלפיים וארבע וחיכיתי
חיכיתי עד שהבת השנייה האחרונה תמות, זה קרה לפני שנתיים
מאז אני בהכנות לבוא לפה והנה אני פה ופה לא יצא לי מזה כלום
אני – אתה יודע, אבא שלי, הדוד שלך
גם הוא הייתה לו אישה אחרת. נוספת
כמו התוספת שתופסת, רק ש...
לא נולד לו ילד, זאת אומרת
ולא גם בארץ אחרת
איברהים – מה זאת אומרת?
גם אבא שלי עבדאללה אבו איברהים
אהב הרבה נשים כל החיים
אבל אצלנו זה מקובל אתה יודע, מוסלמים
אז אף אחד לא עשה מזה שום עניינים
אני – ואתה?
איברהים – אני?
אני – כן, אתה, איך אתה מתנהל עם הילדים והאישה?
איברהים – כמו שאני הבנתי את זה כל הנושא של הבגידה
זה בדם, זה עובר בתורשה, אם זה היה לסבא, ולאבא אז ברור שגם אתה
נשארו לי שתי אפשרויות
או להתנהג כמו אבא שלי ולקחת נשים רבות
או להיות לבד. לבד לחיות. כרגע זאת הבחירה
ככה לאף אחד אני לא אעשה שום דבר רע
ואתה?
אני – אני מראש עם האישה השנייה
איברהים -= והראשונה? המחויבות? החתונה?
אני – אני לא מתקרב אליה ולא בוגד בה ואפילו לא מכיר אותה
תמונה 7
האחות – לפני כמה זמן התקשר אלי איזה אחד מירדן ואמר שהוא אחי
אמרתי לו שאני לא רוצה שום קשר אתו ושלא יתקשר וניתקתי
אבל הוא המשיך להתקשר והתקשר עד שבסוף דיברתי אתו
הוא אמר שהוא חולה ושהבן שלו לומד עכשיו באנגליה
אז שאלתי אותו מה שלום אימא שלו, לא זכרתי את השם שלה
הוא אמר שהיא כבר מתה מזמן, ממש כמו שסבא שלך מת
מזמן. אז אתה שומע, התקשר אלי איזה אחד מירדן
אמר שהוא אחי, אז אמרתי לו שיבוא לבקר מה לא ככה
אז אני לא יודעת ... יש לך סיגריה? לאיפה אנחנו הולכים?
עושים סיבוב? זה טוב מאוד, תיקח אותי לשם, אני רוצה לשתות.
יש לך סיגריה? תן לי אש, נו תביא אש, הרגל אאאווו הרגל...
כואב נורא, זה נורא אתה יודע שפעם אני הייתי בטהיטי, מאוד יפה שם,
יש לך סיגריה? אפשר? תן לי אש, אז אמרתי לו שלא יתקשר... מתי אני נוסעת
הביתה? נמאס לי פה. דוקטור מה נשמע? יש לך אולי איזה כדור בשבילי
שיעזור לי נגד הכאבים? אולי סיגריה? יש לך סיגריה? תן לי אש. בוא נלך.
סוף
