סיפור מאת יאנוש קורצ'אק
עיבוד ובימוי: יובל ששון
ניהול מוזיקאלי: עזרא מוריאל
שירים: מילים – יובל ששון
לחן – עזרא מוריאל
עיבוד מוזיקאלי: קובי ויטמן
הקלטות: אופני "נטו", פ"ת
הפקה: קובי שמשי
קונצפט – מספר דמויות המדברות זו עם זו שלמעשה הן אותו אדם, בנים ובנות
קברט מוזיקאלי נוסח מופע הקולנוע של רוקי
וידיאו – דמות כותבת
, שחור לבן, מרצד, כמו סרטים בסוף מאה 19
שיר 5 – פתיח - חסידי
התבגרות
אהבה
נעורים
חופש
פרפר
טרוף
זה גם אוהב אותי
זה גם דופק אותי
תמונה 1
1 - שוב ראיתי את זושיה. אני אוהב אותה מחדש. אהבתי האומללה ומותה של סבתא היקרה גרמו לי לאבד את ראשי. אני סובל ייסורים אך אינני מקלל.
2 - ויקטוריה קראה לי בקלפים. יצא שזושיה אוהבת אותי, אבל היא לא תנשא לי ואני אהיה אומלל. הכי טוב כשאני עסוק, מפני שאז אינני יכול לחשוב על שום דבר חוץ מן הלימודים. אולי אשכח אותה אבל בינתיים אני מאוהב בה בלי כל תקווה. בעוד שנתיים היא תהייה בוגרת ואני (במקרה הטוב) חמשוש.
3 - אני מסרב להעלות בדעתי את האפשרות שאשאר כיתה. אולי הייתי יכול להתאבד. הים מושך אותי במיוחד, המים נושאים את הגוף המת רחוק לארצות לא נודעות שם הוא מתחפר בחול הרך ומתמוסס
4 - אני לומד. זו הפעם הראשונה בחיי קיבלתי טוב במתמטיקה.
5 - לא כתבתי מאז ינואר... אני זורק עכשיו מילים מועטות אלה כדי להנציח את הרגעים, אולי הקשים ביותר שנועדו לי לחיות על פני האדמה. אולי מוטב שאתנסה במרורים בנעוריי וארכוש ניסיון. אהבה – האם היא קיימת? קיימים רק להט וחושים. לשם מה אני אוהב, שונא, צוחק, בוכה? הכל חולף ועובר – שמחות, אושר תהילה. מילה חסרת משמעות, ריקה ועלובה.
6 - מכל האמונות הקיימות אף אחת אינה ראוייה לאדם אינטיליגנטי
Cogito ergo sum רוק-נ-רול
בזמן האחרון התעוררה בי שאיפה
רוחנית לאידיאה נעלה
בן ארבע עשרה וקצת
נהייתי בן אדם
אני חושב משמע אני קיים
קשים חייהם של גאונים
בדרך כלל אותם לא מבינים
כמותם אעשה
דבר מושלם
אם לא אמות קודם, אהיה מפורסם
יש לי הורים אחיות מכרים אך לא
אני זקוק לאדם לדבר איתו
נפש אחת ויחידה
שהיתה מבינה
ואם לא מבינה אז לפחות מקשיבה
פזמון:
אני חושב
אני קיים
אני חושב משמע אני קיים
אני חושב
אני קיים
Cogito ergo sum
אני קיים
תמונה 2
4 – קיבלתי על עצמי לתת שעור תמורת 5 רובל לחודש.
3 - מסכנים המורים. מה הפלא שהם עצבניים, רעים ונוהגים באי צדק? החלומות על רגע השחרור עוזרים לנו לעמוד בעבדות הזאת, אבל הם? תחת ידיהם עוברים דורות של תלמידים, גדלים ומתבגרים, והם נידונים עד סוף חייהם לקיום המשמים הזה.
6 - מקק עבר על הריצפה. לא הרגתי אותו. מוזר איך נעצר, כאילו ממתין למכה. עלה בדעתי שאולי התגלגלה בו נפשו של מת, אחר כך חשבתי שאולי האביב הוציא אותו ממחבואו. המנורה היא השמש בשבילו, אולי גם לחרקים יש תקוות משלהם כמו לבני האדם? והאם האדם אינו יצור זעיר בעיני ענקים שאולי צופים בעולם מבעד למיקרוסקופ?
1 - ראיתי אותה בשדרות. אח, כמה שהיתה נהדרת. זושיה שלי. קדתי קידה מרחוק מפני שהנימוס אינו מרשה להתקרב, למרות שיכולתי, הרי אנחנו מכירים. זושיה היקרה, באיזה עונג הייתי מצמיד אותך אל חזי הדואב.
5 - אני רוצה לכתוב מחקר גדול – "ילד" , שלמענו אאסוף בשקידה רבה חומר מעצמי ומחברי. חיברתי שאלון:
1. תנאי החינוך:
א. ארץ
ב. יישוב (עיר/כפר)
ג. סביבה (הורים, קרובי משפחה)
2. ההשקפה על העולם ועל בני האדם:
א. יחס לדת
ב. ליקום
ג. לבני אדם
3. התהפוכות במחשבות בסדר כרונולוגי:
א. כוונות לעתיד
ב. אספנות ( בולים, צמחים וכדומה)
ג. תקופות :
- רומנטית
- פטריוטית
- פילוסופית
4 - התלמיד המטומטם שלי הרגיז אותי היום. הו מורים ומורות, באמת ראויים אתם לרחמים. פרנסתכם קשה ומרה. צריך לדחוס נתחי שכל לראשים אטומים. ואיך הייתי אני? עכשיו אני משלם על חטאיי.
2 - אכזבות לאין ספור. לו לפחות הייתי יודע שזושייה אוהבת אותי אפילו רק מאית אחת של אהבתי אליה. אבל אני לא חושב. היא רק התיחסה אלי תמיד בנימוס ולא יותר.
5 - היתה לי בעיה עם אבא ועם אמא. או מריבות או
עקיצות. יש רגעים שהכל נמאס לי, אבל כשאני מזכיר לעצמי שכל האנשים הדגולים נאבקו עם מר גורלם, אני שוכח את המציאות העגומה.
4 – השעורים הפרטיים שאני נותן. כשאני נותן את השיעור אני מעמיד פני מפוזר, או לוחץ את רקותיי, למרות שכאב הראש פוקד אותי עכשיו לעיתים רחוקות. אני משתדל להתלבש ברישול.
1 - אני כבר מבין את מצבי הנוכחי, מגיע הצימאון לאהבה טהורה. האהבה הישנה נשכחה, משום כך אני מחפש אידאל חדש, ומאחר שאינני יכול למצוא אותו אני אוהב כל יום נערה אחרת או נערות אחרות. הגעגועים מילאו אצלי את מקום האהבה. הגעגועים מולידים אהבה והאהבה את הגעגועים. קיים קשר של קרבה בין השניים.
קרי לילה - בלדת רוק
כל הלילה שוכב
מתהפך מסתובב
עד שעוצם
עיניים, חולם
על זאת או על זאת
וכולן כה יפות
מתעורר
זה מסוכן אבל אני חייב לתאר
את התפרצויות התשוקה שאני עובר
מאבקו של האדם בתשוקותיו
כל הפסיכולוגים מדברים עליו
אם לא הדחף המיני
לא הייתה אהבה
אם לא הדחף המיני
לא אמנות ולא שירה
עם קרי לילה אולי היה אפשר להשלים
אלמלא חלומות התאווה המשפילים
יש לי כאב בגב באזור המותניים
לפעמים נרדמת לי רגל או שתיים
חייב ללכת לרופא באופן מיידי
כי קרי לילה כל שבוע פשוט זה חולני
כבר הייתי פעמיים
במרפאה
כבר הייתי פעמיים
ברחתי בריצה
חולם שאני יורד במדרגות
נופל על המיטה ומתעורר בצעקות
הלכתי לרופא והוא אמר
שקרי לילה זה שום דבר
לא משנה אם בימים לא משנה אם בלילות
לא משנה אם אתה ער וגם בחלומות
הגיע הזמן
שתתמצא אישה
הגיע הזמן
אל תלך לזונה
מחלות לא חסר, צריך להיזהר
לחשל את הרצון ולא לוותר
תמונה 3
5 - שוב התקרבנו בשנה אל הקבר. שוב עברה שנה ומחליפתה התיישבה על כס המלוכה וסודותיה מסקרנים. מה תחדש – שואל כל אחד. האם תהייה טובה מקודמתה? אבל היא אינה עונה ושתיקתה רבת המשמעות כאילו אומרת: תראו ותיווכחו.
אכתוב עכשיו בקיצור, אבל בכל יום.
2 - כמה שאני מטומטם. איך אני רוצה שתביע לי את אהבתה. הרי לא הסגרתי אפילו את רגשי הידידות שאני חש כלפיה – קיבלתי חינוך טוב ואני יודע להקפיד על כבודה של נערה. אני סובל.
1 - נזכרתי שפעם, אחרי שזושיה ביקרה אצלנו, קשרתי חוט לרגל הכסא שישבה עליו כדי שלא יתערבב באחרים.
3 - השעה שלוש. בכיתה עומד אוויר חם דחוס ורווי גזים מרעילים, ונושמים אותו שלושים זוגות של ריאות. המורה העייף יושב על שולחנו, תלמיד אחד משיב, המורה אינו מקשיב והתלמיד מקשקש ככל העולה על רוחו. התלמידים משועממים אחרי ישיבה של שש שעות, פניהם יגעים, עיניהם רדומות כאב ראש קל, השרירים המכווצים בעקבות חוסר תנועה גורמים להירדמות אצבעות הידיים והרגליים. ומאחורי הוילון זורחת השמש בעליצות, דרורים מתעופפים להם כאוות נפשם והטבע מתעורר מחוץ לעיר. שם חופש, כאן כפייה, כלא, אזיקים. נפש בריאה בגוף בריא... לא כאן.
6 - כבדות ועייפות השתלטו עלי ואני מתנוון – כנראה לא מזקנה, אין לי חשק לעשות דבר, רק לישון כל הזמן. אינני רוצה לחיות חיים רגילים ככל האחרים. כשרציתי להיות חוקר טבע רציתי להיות גם צייר וזמר, ומה לא. ממש אין לי כוח לשום דבר, לא ללמוד ולא לעסוק במשהו אחר.
4 - בחינה בע"פ. למרות שלא שמעתי על מה מדברים ידעתי שהם מדברים עלי ושאני הגיבור של הדרמה הזאת. הגרלתי שאלה טובה, אבל הבוחן שאל אותי על החומר של הקורס במשך יותר מחצי שעה, זה היה מוזר וככל שעניתי גרוע יותר כך נעשיתי אדיש יותר. שייתנו לי איזה ציון שהם רוצים ויעזבו אותי בשקט. תוכך כדי כך נכנס המנהל. הבוחן לחש משהו על אזנו. חשבתי לעצמי חכה חכה בן זונה והתחלתי להשיב היטב ובביטחון. הוא הציץ בי בשנאה אבל הכל עבר ויש לי תעודה.
2 - סטחו. איך לכנות את מה שאני מרגיש כלפיו? זאת איננה ידידות, שהרי ידידות פירושה וידויים והוא לא היה מבין אותי (אולי באמת החדד הזה ריפה את ידי למשך זמן מה). כן, זאת אהבה. אחיזת כף ידו גורמת לי הנאה והוא יודע וחש כמוני. כשאנחנו יוצאים להפסקה אני מחבק אותו ואנחנו מתהלכים ומפטפטים – על שום דבר מיוחד. זאת איננה ידידות, אלה אהבה , כזאת שאפשר לחוש רק כלפי נערות. ובאמת יש כל כך הרבה עדינות של נערה בדמותו, בתווי פניו הענוגים ובתנועותיו. יש לו מום בלב. בני כיתתי ואפילו מורים אחדים מכנים אותו אניילה. כנראה שאהבה בין בני אותו מין קיימת לא רק בין נערות.
3 - אבדו היוונים
אבדו הרומאים
אך הידידות שלנו
תתקיים לעולמים
6 - מחרידים אותי מספרים גדולים, המרחקים בין כוכבי הלכת, מספר בני האדם על כדור הארץ, מה משמעותו של היחיד לעומתם, מה משמעות האושר, מה משמעות חיי אדם אחד שאינם יותר מטיפה בים? אפילו הדגולים שבהם כל כך קטנים. מה משמעותה של האנושות אם כוכב הלכת שלנו אינו אלא נקודה זעירה?
4 - הכיתי היום את תלמידי המכובד. הוא לא הכין שיעורים ועוד התחצף בעזות מצח. כשהרבצתי לו ונאבקתי עימו הייתי מגורה. עלתה בדעתי השאלה האם אין בין המורים המחמירים "חיות אדם" כאלה. שההתעללות גורמת להם הנאה ארוטית. מחשבה היאה לעצלן. עליי לגשת ברצינות ללימודים, מפני שכל הפילוסופיות האלה לא יעזרו לי לעבור את הבחינות בשלום.
1 - אתמול חלמתי בפעם הראשונה על זושיה שהיא אשתי. תמיד חשבתי רק על המכשולים שאני מתגבר עליהם.
6 - 6 במחשבתי נזרקה פתאום שאלה: אתה שאוהב בני אדם ומשתוקק להקריב למענם את חייך, מדוע אתה שמח שאינך רואה איש?
כשאני ביער הדממה מצליחה לחדור מבעד לנפשי העייפה
אני – הו אידאל קורן
הד הטבע – קורן
אני – אהבה מקודשת
הד הטבע – מקודשת
אני – ידידות טהורה
הד הטבע – טהורה
הטבע משוחח עימי, לא שולל. אני מאמין לדבריו. והנה בני האדם:
אני – אחוות אחים
העולם – אין דבר כזה, רק האנוכיות קיימת
אני – אידאל
העולם – אין אידיאל, יש רק הגעגועים אליו
אני – אהבה
העולם – אין אהבה, קיימות רק תאוות
אני – תקווה היא נחמתי
העולם – היא אם הטיפשים
אני – אל תעירו אותי, אתם האכזריים וחסרי הרחמים
העולם – התעורר , פקח עיניים
אני – בשם מה אתם מעירים אותי, האם כדי שאתייסר?
העולם – בשם האמת
אני – אה, אינני רוצה את האמת שלכם, מפני השיש לי אמת משלי שאני אוהב, אל תגזלו אותה ממני!
עכשיו אתם יודעים מדוע אני מעדיף לשמוע את קול הטבע
5 - אני פרפר. אני שיכור חיים, נעורים. עדיין אינני יודע לאן לפנות אבל לא אלך בעיקבותיכם. לא אניח לחיים למעוך את כנפי הצבעוניות, לא ארשה להם להנמיך את מעופי. כבר מזמן רציתי להתוודות בפניכם אבל חששתי שלא תבינו, התביישתי שמא תצחקו לי. מסכנים אתם אם הוידוי הזה של הפרפר לא אומר לכם ולא כלום.
1 - בכלל שמתי לב שאני מתחיל להיות גבר. אפילו ברחוב רמזה לי אחת. אה, עם אחת כזאת לעולם לא – יותר טוב למות! אני מרבה לשתות מים, כדי לכבות את האש הבוערת בתוכי. כאשר אני שופך על גופי מים קרים וכאשר כבר אינני יכול לנשום מרב קור, אני חש התרגשות חזקה וזרם מחודש של מרץ להיאבק ביצרים... ובבחינות.
כל יום אני אוהב נערה - רוק
1.אחת מרשימה ביציבתה
דרך הליכתה
קווי פניה חזקים
2.שנייה ביישנית ונמוכה
באבל, רגועה
עצבות על הפנים
פזמון:
כל יום אני אוהב נערה
כל יום אחת אחרת
אצלי את מקום האהבה
מחליפה תחושה אחרת
3. שלישית עליזה ושובבה
מחייכת בשמחה
ומבטה חצוף
4. רביעית מכלום לא מרוצה
יפה אך אטומה
אין נפש יש רק גוף
פזמון2:
לאחת שלחתי מבט קשוח
לשנייה רגשני ונוגה
מהשלישית התעלמתי ולאחרונה
נתתי מבט מתגרה
5. חמישית שפתיה לוהטות
עיניה השחורות
בוערות כאש זרה
6. כאשר היא מתאהבת
כמו ונוס מתבגרת
נכנעת לתשוקה
פזמון:
כל יום אני אוהב נערה
כל יום אחת אחרת
אצלי את מקום האהבה
מחליפה תחושה אחרת
כל יום אחת אחרת
מהממת
ומיוחדת
מהפנטת
כל יום אני אוהב נערה
כל יום אחת אחרת
תמונה 4
6 - גימנסיה, הוראה, שיעורים. במילה אחת עול בית הספר. אין זמן לכתיבה. קיבלנו אדם הגון מאוד להיות מורה למתמטיקה ומחנך הכיתה.
3 - קראתי את היומן שלי מלפני שנתיים וצחקתי מן הסבל המדומה ומייסורי האהבה. כמה השתניתי
1 - גם לי יש כבר עבר משלי. אני נזכר בו כשדמעות התרגשות עולות בעיני. ייעודו של האדם תמיד להתגעגע, תמיד להמתין. חבל לי על הילדות, על אי הידיעה, על התום והשלווה. היום הייתי רוצה לחבק את הכל, לדעת הכל. אני בוכה על קבר ילדותי כמו שבוכים על קברו של אדם בא בימים שהיה מוכרח למות, שהרי הכל מתים, ובכל זאת אנו מצטערים מפני שהערצנו אותו ואהבנוהו.
2 - שוב פרצה סערה. קדמו לה כאבי ראש, הכאב מורט , תולש, קודח, הולם. החלק האחורי של הראש מכביד והולך... אינני יודע אם אני צריך להמשיך לכתוב, מפני שזה מעצבן אותי. פרנצ'סקה משחקת באש. אתמול היינו לבד, היה יום כביסה. רציתי לשתות מים וקיבלתי מכה ביד. שרווליה היו מופשלים והחולצה פתוחה , אפשר היה לראות את צווארה ואפילו חלק משדיה. הייתי שקט כביכול, בכל אופן לא אני התחלתי. "אם האדון הצעיר ישבור את היד לא תרצה בו שום בחורה", אמרה. שתלך לעזאזל, אופייני הנימוק שלה ש "יכולים לראות דרך החלון".
5 - עצוב עצוב, נורא עצוב לחיות בעולם, ריקנות ללא תוחלת. לבד, לבד, תמיד לבד.
4 - אני עורך מחקר על נותני לחמי. הוא אינטליגנטי, היא עסוקה באבק וביצים. מה יכול להיות הקשר בינהם? היא איננה אשת סודו, לא אשת מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו, עקרת בית, לא יותר. כמה חד גוניים הם חייו של אדם כזה שאין לו בפני מי לפתוח את ליבו ברגעי התלהבות, או להתלונן ברגעי תוגה. אנשים אלה, הקשורים בקשר מחייב עד יום מותם, צועדים זה לצדו של זה, אבל לא ביחד. הבן שלהם סתום למדיי.
3 - כל כך חבל לי על אבא. גם הוא בוודאי שגה בחלומות בנעוריו, ומה נשאר מכל זה היום. מחשבותיו סובבות אך ורק סביב הפרנסה. אלוהים עשה שיגיע לשיבה טובה ושאוכל להיות לו למשען. אמא אשה טובה. אני אוהב אותה מאוד, אבל למה העקיצות האלה כל הזמן?
5 -3ביקרתי אצל ג', כיבדו אותי בוודקה. עלה בדעתי שהוודקה משפיעה על תאי הזרע והדבר עלול להשפיע על הצאצאים. סירבתי בנימוס. אחר כך הצטערתי.
6 - המשקאות בהחלט הזיקו לי
5 - אולי הורי צודקים? רציתי לחנך את עצמי בעצמי וחינכתי את עיצמי לא טוב
1 - הוי האהבה הקדושה! אני בא לקראתך בזרועות פתוחות כמו לקראת ידיד שממתינים לבואה זמן רב. שוב אני חש את ערכם של החיים ורואה שהאדם לא יכול להיות שפל כל כך אם בוערת בו אש התמיד הקדושה הזאת. ביני לבינה עומד צילה של אהבתי הראשונה, אבל במקום להרחיקנו הוא מקרב אותנו, מפני שהיא דומה לזושיה כמו שתי טיפות מים, ורק המבט שונה.
2 - היא מוזרה. לפעמים כשהיא מתבוננת בזוהר השקיעה היא כל כך דומה לזושיה. וםפתאום היא פורצת בצחוק ואומרת: האם אתה יודע לפלרטט אדוני?
לא, אני יודע לחלום.
1 -אני מכנה אותה במחשבותי שטנלה. ההבדל בין הרגש הנוכחי והרגש הקודם נעוץ בכך שהיום אני הרבה יותר ביקורתי, ואינני בוטח בשטנלה.
2 - בגדה. אומרים שמידי שנה היא מארגנת לעצמה אהבות עונתיות. אני מאחל לה הצלחה. טוב שהכל קרה מהר ואת לא הספקת להתגנב עמוק מידי לתוך ליבי. גאוותי נפגעה יותר מאשר הלב העלמה שטנלה
5 - לא. גבר אינו יכול לחשוף את כל צפונותיו בפני אישה.
לא ראוי לדפוס - קברט
1.
כתבתי סיפור
ושלחתי לעיתון
חיכיתי שבועיים
הרמתי טלפון
המזכירה בדקה
והשיבה בנימוס
העורך החליט
שזה לא ראוי לדפוס
2.
שאלתי אם אפשר
לדבר עם העורך
אמרה לי עזוב
ככה הוא חותך
הוא העיף מבט אחד
כמעט ולא קרא
והחליט בלי היסוס
שזה לא ראוי לדפוס
פזמון:
מצער לשמוע
כאשר אומרים
אמת לא נעימה
בפינה חבויה
מסתתרת התשוקה
לשמוע מחמאה
זה לא ראוי זה לא ראוי לדפוס
3.
ביקשתי ידידה
לקרוא את הסיפור
היא קראה ואמרה
משעמם ולא ברור
היא אמרה שזה גרוע
בלי עלי לחוס
כנראה שהיא צודקת
וזה לא ראוי לדפוס
תמונה 5 סיום
4 - הפסיקו את עבודתי אצל ר' מפני שאינני נמרץ מספיק.
5 - המבוגרים אינם מכירים את הגיל שלנו. גברת ל' אומרת ש"הנערים והנערות הם כמו אבק שריפה, צריך לשמור עליהם מכל משמר. אסור להשאירם רגע לבד מפני שהאסון בפתח.
- את טועה גברתי הנכבדה. קודם כל זה תלוי אילו נערים ואילו נערות. שנית, מדוע צחקת בדברך? אם את מחזיקה בדעה עצובה כל כך ותופסת בצורה כזאת את גיל הנעורים היית צריכה לפרוץ בבכי.
3 - זהו גיל מוזר שבו מחשבות מבוגרות מסתבכות עם מחשבות ילדותיות.
2 - האושר הוא תקווה, והחלומות – אינם מתגשמים לעולם, ככל שיגביה האדם בחלומותיו כן ייטב לו, מפני שלעולם לא ישיגם וימשיך לשאוף ולטפס לחלום ולקוות. אולי קבעתי לי רמה גבוהה מידי לאושר, לאידיאל שלי, ומשום כך אינני מסוגל להיות מאושר? אני זוכר איך חשבתי בתקופת הבחינות על כל הדברים הרבים שאעשה בחופשת הקיץ. .. אין לי כח. משונה. האם כך קורה תמיד ובכל דבר?
6 - היום אינני מתפלא שאין לאלוהים התחלה ולא סוף, מאחר שאני רואה בו הרמונייה אין סופית. יצרתי לעצמי אמונה חדשה, עדיין אין לה כיוון מוגדר אבל היא מתבססת על טהרת הרוח. היא אומרת : האלוהים קיים. מה טבעו? לתבונה האנושית אין תשובה לכך. נהג בהגינות ועשה מעשים טובים. התפלל לא כדי לבקש מאלוהים אלא כדי לא לשכוח אותו, מפני שיש לראותו בכל.
3 - ההורים היו צריכים להיות ידידי ילדיהם. האב היה צריך להיות איש סודו של הילד מגיל צעיר, אוזן קשבת לכל מחשבותיו וחלומותיו, ולא לבטלן בלגלוג ובזלזול, או למסור את הילד בידי מורים ועובדים שכירים. מי אשם בכך שההורים אינם מכירים את ילדיהם, ושהילדים הם יתומים בבית הוריהם.
1 - לתפאורה חיצונית יש משמעות רבה בדור העצבני שלנו.... אנחנו קטנים על ברכינו, בהשפעת הרגע אנו נטולי כושר מחאה או כושר חשיבה ומאמינים כעיוורים באמונות הבל. אמונה שתכוון בתבונה יכולה לשמש מעצור. כל אדם זקוק לרגעי מרי נגד כבלי האמונה, לרגעי רגשנות, לרגעי אקסטזה ולאי תלות מוחלטת של החשיבה המדעית.
4 - כשאתם רואים אותנו מחייכים ומשועשעים ברחוב או בחברה, אתם נוהגים לומר "נעורים מאושרים"
אבל הציצו לתוך הלב. איזה סערה משתוללת שם. אתם רואים את הצחוק שלנו, שוןמעים את ההלצות, אינכם רואים דמעות, אינכם שומעים אנחות. אתם מכירים את דמיונותינו הגאים, אבל אינכם מכירים את הכמיהה לשלווה שאיננו יודעים כלל בגילנו.
מותר
לכל אחד יש את הזכות לגדול להתבגר
לשאוף לרוץ לטעות לבהות לאהוב להתברבר
לטעום את החיים במתוק ובמריר
בקו הגמר להשאר ללא טיפת אוויר
נערים אל מול השקיעה עומדים כאן יד ביד
כוח ותחושת אין אונים בבת אחת
דחף פרוע, וגם חוסר ביטחון
אומץ מטורף וחוסר הגיון
לא היו השבעות
לא וידויי מתבגרים
הושטתי לו יד
ועמדנו שקטים
נפשותינו קשורות זו בזו בדממה
לא נרות שדולקים
לא ברכת כהנים
הוא השלים את דברי
כשחסרו לי מילים
שיר מופלא שהטבע יצר בעולם
אל תאבדו את הניצוץ
כל זמן שהוא בוער
אך כשיגיע סוף
הפנו את מבטכם
כמו מגדלור בחוף
הוא בלבכם זוהר
את דרככם יחשוף
לכל אחד יש את הזכות לגדול להתבגר
לשאוף לרוץ לטעות לבהות לאהוב להתברבר
לטעום את החיים במתוק ובמריר
בקו הגמר להשאר ללא טיפת אוויר
